אלמנט האדמה בראי הרפלקסולוגיה

אלמנט האדמה מסמל את המחזוריות בטבע ויכולת השינוי. רחם ממנו ניזונים, קבר אליו נאספים. איכותה של האדמה הינה אנרגיה של יציבות, הישרדות, סיפוק צרכים, שורשיות, כסף, בית, קרקע יציבה, יצר מיני ועוד..

באלמנט האדמה נמצאת צ'אקרת הבסיס המדברת על קיום והישרדות בסיסיים - שתיה, אוכל, בגדים, מין וביטחון.

זו הסיבה שאנו משתמשים במושג "נשמטה האדמה תחת רגליו".

כאשר אדם נמצא בזמן משבר עמוק או טראומה זו החוויה שלו.

האסוציאציה המרכזית באלמנט האדמה כמעט בכל התרבויות היא: 'אמא אדמה'. מושג מרכזי ממנו ניזונים, מקבלים תמיכה ויציבות, צמיחה, פוריות ממנו נולדים ואליו חוזרים.

המנטרה של אלמנט האדמה היא: 'ציר המאפשר שינוי'. הפרדוקס במשפט שציר הינו מרכז, בסיס, מעגן; ואילו השינוי הוא הבשלה, תנועה, פוריות, הזנה, צמיחה, טרנספורמציה. הקונספט הוא סטטיות שיוצרת דינמיות, חייב יין כדי לייצר יאנג.

אלמנט האדמה משויך לעקבים בהם משתקפים המותניים, עצם הזנב, חלק משלפוחית השתן, איברי המין והרגליים. מערכת השלד מקושרת ליסוד האדמה מכיוון שהיא מאפשרת לנו בסיס, הגנה לאיברים פנימיים, מסגרת ויכולת תנועה והתקדמות.

העקב הינו האזור החזק ביותר ברגל, בעל עור גס כיוון שמירב הדריכה והמשקל נדרך עליו. האזור צריך להיות חם, יבש, בעל רקמה מלאה, צבע חום אדמדם וגמישות בהנעת הקרסול.

האדמה הינה דחוסה יציבה כבדה אבל מעצם זה היא מאפשרת פוריות והבשלה. בכדי שקרקע תהיה פורייה היא צריכה להיות כבדה.

לאדמה יש נטייה לצבור לחות. האיבר אשר משויך לאדמה הוא הטחול והקיבה. ולכן, כאשר הטחול יהיה חלש, הוא יצבור לחות מכיוון שלא יוכל לבצע הנעה והתמרה של נוזלים.

איבר נוסף המקושר ביותר לאדמה הוא הרחם. הרחם עוטפת ומעגנת - היא השורש של החיים. התינוק משתרש ברחם, ניזון מהאמא דרך השיליה ומתוך הסטטיות של הרחם מתאפשרת צמיחה. חבל הטבור מחובר לטבור עצמו שלפי הרפואה סינית נחשב למרכז והוא האזור של הטחול שזה מרכז אלמנט האדמה והכיוון שלה.

בלידה יש קריעה מהחיבור החזק שממנו התינוק ניזון - לאחר הלידה התינוק ניזון בהנקה מהפה ששם מתחילה מערכת העיכול - קיבה שהיא חלק מאלמנט האדמה.